דלג לתוכן העמוד

אם פרדות הן כל כך טובות ומוצלחות, אז למה רוב האנשים רוכבים על סוסים? אם חצי מהעדויות של בעלי הפרדות נכונות, אז כולם צריכים לבחור בפרדות. אבל במחשבה שניה – איך יראה הפרש המשטרתי, מתחרה הריינינג, או רוכב הדרסז' כשהוא רכוב על פרד?



אם פרדות הן כל כך טובות ומוצלחות, אז למה רוב האנשים רוכבים על סוסים?

אם חצי מהעדויות של בעלי הפרדות נכונות, אז כולם צריכים לבחור בפרדות. אבל במחשבה שניה – איך יראה הפרש המשטרתי, או מתחרה הריינינג, או רוכב הדרסז' כשהוא רכוב על פרד?

לפרדות בהחלט יש את המגבלות שלהן. מירוץ הדרבי בקנטאקי לעולם לא יהיה מירוץ פרדות. למרות הכותרת של המאמר, אין שום צורך לעשות את הבחירה בין סוסים לפרדות, מאחר וישנם יתרונות וחסרונות לשני הצדדים.

אני נמצא בענף כבר שנים רבות, היו לי שלוש פרדות, והחלפתי המון מידע ודעות עם בעלי פרדות אחרים, אך אני עדיין לא שלם עם לעשות החלטה לכאן או לכאן. זה שאני לא מומחה בפרדות זה דבר טוב, אבל עד סוף המאמר אני בטוח שרבים מכם יחשבו שהפרדות יפות יותר מבראד פיט, וירצו להקים מועדון של רוכבי, בעלי ואוהבי פרדות בלבד.

בואו ונבחן כמה מהתכונות של הפרדות, וחלק ממה שדומה ושונה ביניהן ובין הסוסים.

פרד הוא הכלאה בין חמור זכר לבין סוסה נקבה. לחמור יש 22 כרומוזומים, לסוס יש 24 כרומוזומים, ולפרד יש 23 כרומוזומים, מה שהופך אותו לבעל חי שאינו מסוגל להתרבות בעצמו (למרות שישנה עדות לפרדה שבשנת 1894 הרתה והמליטה שני עיירים בהרבעה לחמור). פרדים זכרים יש לסרס מאחר וההורמון הזכרי שבהם נותן את אותותיו, ולמרות שהם עקרים, הם עדיין ינסו להרביע נקבות.

לזכרים יש ראש גדול יותר מאשר לסוסים, והאורך של האוזניים שלהם, שאותו לא ניתן לפספס, יכול להגיע עד לכ-33 אינצ'ים. חלקם מאוד רגישים בנוגע לאוזניים שלהם, מה שהביא לפיתוח של ראשיה מיוחדת שנקראת BONNET, ואותה אפשר לשים על הפרד מבלי לגעת באוזניו. זהו הסממן הראשון לייחודו של הפרד – למרות התכונות של שמעוררות חיבה, אם אין הוא מעוניין שיגעו בחלק מסויים בגופו (למשל – הרגליים), או שאדם מסויים לא יגע או יעבוד איתו, יהיה קשה מאוד לשכנע אותו אחרת, ואף בלתי אפשרי במקרים מסויימים.   

הפרדות בנויות בצורה שונה מסוסים. מסת הגוף שלהם גדולה בחלק הקדמי, השכמות טובות, ובדרך כלל החזה שלהם עמוק אך לא רחב יתר על המידה.לפרדות יש רגליים עבות יותר של הסוסים, והטלף שלהם שקוע וקעור, דבר הרצוי גם בסוסים וגם בפרדות.עם שיקול דעת ואינטיליגנציה, הפרדות טובות יותר מן הסוסים בבחירת הדרך בשטח קשה ושבילים צרים ותלולים.

מכיוון שהרגליים שלהם חזקות יותר, הפרדות לא סובלות מבעיות רגליים כמו הסוסים, מה שיוצר יתרון אצל הרוכבים. כאשר שאלתי וטרינרים אם ישנו גזע סוסים מסויים שסובל מבעיות רגליים יותר מגזעים אחרים, נאמר לי שסוסי הקווטר-הורס וסוסי הטורוברד מובילים את הרשימה מבין גזעי הסוסים עם בעיות רגליים. נתון זה לא מפתיע מאחר והגזעים הללו הם גזעים של סוסי תחרויות, כל אחד בתחומו, ושנים של הרבעות ונסיונות ליצור את הסוס ה"מושלם" שינצח תחרויות אלו יצרו מצב של היחלשות של דברים אחרים בגופו של הסוס כשאחד מאלו הוא הרגליים.

למעשה, ההכלאות של בעלי חיים שונים, יוצרות תוצאה של משהו חזק ועמיד יותר מבעל החיים שיצר אותו. לדוגמה – הפרדות ידועות בחוכמתן ובחוזקתן, יותר מאשר הסוסים. הן מסוגלות לעבוד באיזורי אקלים חמים, שבהם הסוסים לא יהיו מסוגלים לעבוד. בממוצע, הם חיים מספר שנים רב יותר מסוסים – פרד שעובד ורוכב כשהוא כבר בעשור הרביעי לחייו הוא לא דבר נדיר. פרדות יכולים לסחוב משאות כבדים יותר מסוסים, והם צורכים פחות אוכל ומים מהסוסים.

מנסיוני והתרשמותי, הכלאה בין חמור זכר ממוצע או קטן במקצת, לבין סוסה ממוצעת בגודלה, ובעלת מסת גוף טובה, תיצור פרד עם גודל ומסה שתספק את הבעלים ושיהיה לו נוח איתו.

בהשוואה, הכלאה של חמור גדול מימדים, וסוסת דראפט (משא), תיצור פרד גדול מימדים ובעל עצמות גדולות, שיהיה מצויין ברכיבה וסחיבת משאות. פרדות בגודל זה מצויות ונדרשות כשתנאי השטח הן תנאים קשים וסבוכים (יער צפוף). פרדות מיזורי המפורסמות, שהיו באלפים בשנות המאה ה-19 בארה"ב היו שילוב של חמורים גדולים וסוסות דראפט.

יחד עם החוכמה של הפרד, יש לו גם זכרון מצויין, מה שהופך אותו לדעתן, מה שאנו קוראים לו – עקשן. יש כאלו שיפרשו זאת בצורה רעה כאשר הפרד מסרב לעשות את המבוקש ממנו. בדרך כלל, אנו יכולים לשכנע את הסוס שלנו לבצע משימה מסויימת על ידי פקודה קולית או בשימוש בדורבנות, למשל, לעבור מכשול גשר מעל נחל או ירידה תלולה וחלקלקה.  אך אם אתה רוכב על פרד והוא מסרב לבצע את מה שמבוקש ממנו, הסיכויים הם שהוא עייף מידי ורוצה לנוח,או שהוא חש שזה מסוכן מידי, וכך ההתעקשות שלו תהיה חזקה ואי אפשר יהיה לשכנעו אחרת. אם ההתיחסות שלך כרוכב תהיה קשוחה ולא מתפשרת, רוב הסיכויים שהפרד יזכור זאת ויגמול על זאת במועד מאוחר יותר. מנסיון שלי ושל אחרים, הפרד "מתייק" את הזכרון ו"פותח" אותו כשמתאים לו והוא מעוניין להתנקם על זה – תתנהג איתו בצורה לא יפה, והוא ישמור לך טינה. הפרד לא סלחן מטבעו, וזו לא אחת מתכונותיו הטובות. דוגמה לנקמתו של הפרד היא הסיפור על המפרזל שהיה מרביץ לו עם הפטיש מפרזלים כאשר הגיע לעבוד על רגליו. כמה שנים לאחר מכן, המפרזל הגיע לפרזל את אותו הפרד, וזה הפנה אליו את אחוריו, בעט בו והעיף אותו אל מתקן ההאכלה.

חברי – בוב סילברמן – מאיזור אלברטה, קנדה, בעלים של פרד, אמר לי פעם שמאמן פרדות צריך נסיון קודם של לפחות 15 שנים עבודה עם סוסים לפני שהוא מתחיל לעבוד עם פרדות. ישנו פער ושוני עצום בין סוסים והסלחנות שלהם ובין פרדות אינטיליגנטיות ובעלות זכרון.

למרות שזכרונו של הפרד טוב יותר משל הסוס, כך גם מערכת היחסים הבינאישיים שמתפתחת בין הפרד לבעליו תהיה עמוקה וטובה, אם הבעלים מתייחס אליו בצורה טובה. הפרדות מסוגלות לפתח רגשות כלפי בעליהן, ולאלו יש סיפורים יפים על הלויאליות והמהימנות של הפרדות שלהם.

דוגמה לסיפור שכזה הוא על אישה שישבה על מרפסת ביתה ונהנתה מאויר הערב. במרחק קטן מביתה היתה האורווה שלה והפרד שלה – הוראס – היה משוחרר במגרש הצמוד. ברגע מסויים, הוראס פשוט פרץ את גדר המגרש והגיע בריצה פראית ובפאניקה אל המרפסת שעלי ישבה הבעלים. האישה ירדה בדאגה מהמרפסת והלכה לכיוון האורווה וכאשר הסתכלה לאחור היא ראתה את החלק האחורי של ביתה עולה באש. את הבית אי אפשר היה להציל אך היא הייתה בטוחה שהתנהגותו של הפרד שלה היתה בכדי להקים אותה ולהציל את חייה.

הפרדות מפורסמות בתכונות הלויאליות, אפשר לסמוך עליהן, והן יבצעו את המשימות המוטלות עליהן. כאשר בסופו של יום רכיבה, אתה יושב על הכורסה בבית, הסוס, או הפרד הכי טוב יהיה זה שלא יעלה לך זכרונות רעים מהרכיבה (גם אם היו כאלו) אלא רק את הטובים. השותף שלך ברכיבה, זה שנותן את כולו, מבלי לגרום לך אי נוחות, מבלי להיות הסוס או הפרד שתמיד במרכז העניינים, זה שעושה את עבודתו נאמנה ובשקט, זה תמיד תאהב ותכבד.   

הרבה חקלאים אוהבים שיש להם פרד או חמור מאחר ואלו יודעים לעמוד ולהתמודד עם חיות טרף כגון שועלים, זאבים, ודובים.

עם יתרונות ומעלות כגון אלו של הפרדות, זה מובן למה חלק מהאנשים רואים בהם בעל חיים אטרקטיבי. קחו עוד מבט בהם – הם די חמודים עם האוזניים הארוכות שלהם, הראש הענק וכל השאר, והם יכולים להיות שותפים מושלמים לטיולים. אז למה אנחנו לא רואים מיותר מידי מהם בטיולים? ובכן, הפופולריות שלהם כפרדות טיולים הולכת וגדלה, אך יש להם עוד כברת דרך לעשות. חלק מהרוכבים עדיין לא מסוגלים להתגבר על המראה שלהם, בעוד שאחרים רואים הבם כבהמות מא ועבודה בלבד. כל אלו, בשילוב העובדה שהם לא ממש מתאימים לתחרויות, מביא אותם לכך שבסולם העדיפויות הן עדיין בתחתית.

העדיפות של הפרד ועמידותו בטיולים באה לידי ביטוי במקומות כמו הגראנד קניון שבארה"ב, שבו הקרקע קשה לעבירות, מזג האויר חם, ושאר התנאים ממש לא אידיאלים לסוסים. בכדי להעריך את הפרדות ואת מהימנותן בצורה טובה, יש לרכב באזור שכזה. אני עשיתי זאת, וזה היה מפחיד ביותר ללכת על שתי רגלי בשבילים של הגראנד קניון, מה עוד שלעשות זאת על גבי פרד היה פשוט רעיון מחריד, ולרכב על סוס ממש לא היה בא בחשבון. אך הפרד נשא אותי בבטחון מלא לאורך השבילים הצרים והתלולים, בכל יום שהייתי שם.

אז מה התירוץ שלי? אני לא פסלתי את הפרדות על הסף. מהיכן שאני מגיע, פרד טוב לטיולים יקר פי שניים מסוס טיולים טוב, וקשה יותר למצוא אותם. יש לנו קווי דם שאנו מגדלים של סוסי מוגן, סוסים פיורד ודראפט, אך אני יכול לומר בשמחה ובלב שלם שאנו גם מגדלים פרדות. היה זה ג'ורג' וושינגטון שהביא את הפרד הראשון לצפון אמריקה בשנת 1785, והוא זה שהתחיל את גידול הפרדות. אם אלו היו טובות בשבילו, הן טובות גם בשבילי.

למרות דברי על הפרדות, יש משהו באצילותו של הסוס ובגבותו במקרים שהייתי אני עד להם במשך השנים, ובמקומות מרוחקים ולא מיושבים. יש משהו בגודל הלב שלו, ברוחו, ובהעזה שלו שמושכת קדימה, מעל ומעבר בטיול זה או אחר ולעוד יום של רכיבה.  

אני לא מנסה לומר שפרד טיולים טוב לא יכול לעשות מה שסוס טיולים טוב יכול לעשות, אני פשוט לא חושב שזה יכול להעשות באותה הדרך והצורה. כל הכבוד למי שמעריך ואוהב את הפרדות שלו, ואותו הדבר לגבי אלו שאוהבים את הסוסים שלהם. מאחל לכולכם רכיבות טובות ובטוחות!!!

 

על הכותב - סטאן וולצ'וק ג'וניור:  

סטאן הוא כותב, במאי סרטים עטור פרסים, מחנך, טייל, מאמן סוסים ומדריך טיולים, והבעלים של חברת בלו-קריק שמוציאה טיולים. החברה שלו מוציאה טיולי רכיבה באיזור הרי הרוקי שבאלברטה, קנדה. הוא הפיק את הסרטים והספר Cordillera! Expedition, Blue Creek's Trail Riding, Packing, and Training.

 

כתבה זו פורסמה במקור בגליון חודש נובמבר/דצמבר של שנת 2011, בירחון "הסוס הקנדי".

 

 

פרדות 3